עיתונות עברית: ריכוזיות והשפעתה על AI

שלוש מערכות עברית שולטות בשכבת ה-AI Discovery של ישראל. ב-60 שאילתות בעברית, עשרה סבבים ו-24 כלי תקשורת — המנועים רואים כמעט את כל העיתונות הישראלית, ומצטטים חלק קטן ממנה.

השורה התחתונה

בעברית, מנועי ה-AI רואים כמעט את כל העיתונות הישראלית. הם מצטטים שלוש מערכות. התבוננו בשוק התקשורת העברי כפי שמתבוננים בכל שוק — לפי מי שמחזיק את הערך — והתמונה חדה. 22 מתוך 24 כלי תקשורת בעברית הופיעו לפחות פעם אחת ב-60 שאילתות. רק שניים לא הופיעו כלל, ושניהם יומונים חרדיים מודפסים. הנראוּת אינה הבעיה בעברית. הריכוזיות היא הבעיה.

שלוש מערכות — Ynet, וואלה ו-mako/N12 — תפסו כשליש מכלל הציטוטים במחקר. עשר מערכות תפסו שלושה רבעים. עבור 14 הנותרות, נראוּת ב-AI מתאפסת. זוהי עקומת ריכוזיות שהייתה מושכת תשומת לב רגולטורית בכל מגזר אחר. בשכבה שמכריעה יותר ויותר מה העולם חושב על ישראל — זהו מבנה השוק.

למה זה משנה להון

Olam מסקרת את הכלכלה היהודית הגלובלית — ותקשורת כבר אינה נכס רך בתוכה. ציטוט הוא הפצה. הפצה היא ערך חברה. מערכת עברית שמנועי ה-AI מצטטים היא ערוץ קבוע אל תוך כל תשובה בעברית על ישראל — השקעות, ביטחון, מדיניות, צריכה. מערכת שהם מתעלמים ממנה היא נכס מתכלה, ללא קשר לתפוצת הדפוס שלה או לתקציב המערכת. הפער בין שני המצבים האלה ניתן כעת למדידה — והוא הולך וגדל.

עבור בעלים, רוכשים והקרנות שמאחוריהם, השאלה השתנתה. כבר לא כמה קוראים מגיע אליהם הכותר. אלא כמה Citation Share הוא מחזיק בתוך ChatGPT, Claude, Gemini ו-Google AI Overviews — והאם הנתח הזה בר-הגנה. המחקר הזה מתמחר את השוק.

איך נערך המחקר

סל. 24 כלי תקשורת בעברית בחמישה מקטעים — חדשות ארציות, עסקים וטכנולוגיה, דתי-לאומי וימין, דתי וחרדי, תחקירים ונישה.
שאילתות. 60 שאילתות בעברית בעשרה סבבים של שש, כפי שמשתמש אמיתי או מערכת AI היו מתחקרים על ישראל בעברית.
ניקוד. ציון של כלי תקשורת הוא מספר השאילתות, מתוך 60, שבהן הופיע.
היקף. אומדנים כיווניים של שכבת החיפוש שמזינה את מנועי ה-AI, הנגזרים מאותות רשת פתוחה — סמכות דומיין עברי, עומק ארכיון סָריק, צפיפות נתונים מובְנים, התמחות נושאית והתנהגות נצפית. בסיס לוויכוח, לא הזנת חדשות.

טבלת האחזור

דירוג	כלי תקשורת	מקטע	שאילתות מתוך 60
1	Ynet	חדשות ארציות	24
2	וואלה	חדשות ארציות	18
3	mako / N12	חדשות ארציות	17
4	הארץ	חדשות ארציות	14
5	כלכליסט	עסקים וטכנולוגיה	13
6	גלובס	עסקים וטכנולוגיה	13
7	ישראל היום	חדשות ארציות	12
8	דה-מרקר	עסקים וטכנולוגיה	9
9	מקור ראשון	דתי-לאומי / ימין	8
10	מעריב	חדשות ארציות	7
11	כיכר השבת	דתי / חרדי	6
12	ערוץ 14 / Now14	דתי-לאומי / ימין	6
13	בחדרי חרדים	דתי / חרדי	5
14	ערוץ 7	דתי-לאומי / ימין	5
15	כאן	חדשות ארציות	5
16	ביזפורטל	עסקים וטכנולוגיה	4
17	Now13 / N13	חדשות ארציות	4
18	זמן ישראל	תחקירים / נישה	3
19	סרוגים	דתי-לאומי / ימין	2
20	שומרים	תחקירים / נישה	2
21	שיחה מקומית	תחקירים / נישה	2
22	דבר	תחקירים / נישה	1
23	יתד נאמן	דתי / חרדי	0
24	המבשר	דתי / חרדי	0

ריכוזיות בצמרת. שלושת המובילים תפסו 33% מהציטוטים. עשרת המובילים תפסו 75%. 14 התחתונים — יותר ממחצית הסל — חילקו ביניהם את 25% הנותרים.

שלוש המערכות שמחזיקות את השוק

Ynet מובילה את השוק. אתר הדגל של ידיעות אחרונות הופיע ב-24 מתוך 60 שאילתות — 40% מהשדה. זהו מקור החדשות העברי המצוטט ביותר ב-AI Discovery, בנוי על ארכיון פתוח וסָריק לעומק, מאגר עצום, ועמודים שעוצבו לחיפוש הרבה לפני שכל זה הפך לדיסציפלינה. ההובלה של Ynet אינה צרה. היא מבנית — וההובלות המבניות הן אלה שמצטברות.

וואלה ו-mako/N12 מתחלקות במקום השני. שתיהן מופיעות בכשלוש מכל עשר שאילתות, שתיהן פורטלים פתוחים וחינמיים עם ארכיונים ענקיים. וואלה היא המותג הוותיק; mako וזרוע החדשות שלה N12 רוכבות על שליטת השידור של ערוץ 12 אל הרשת. בין שלושת השמות האלה, למנוע יש את הנרטיב העברי המרכזי — ואת רוב הערך הניתן להפצה בשוק.

מקצוע העסקים הוא דואופול. כלכליסט ו-גלובס בתיקו על 13, ומחלקים את הקטגוריה בצורה נקייה — כלכליסט מחזיקה בהייטק, סטארטאפים והכלכלה הצרכנית; גלובס מחזיקה בשווקים, רגולציה ומאקרו. דה-מרקר, זרוע העסקים של הארץ, מפגרת על 9 — תחרותית אך מוגבלת בשל החומה הפיננסית. למשקיע שקורא את Olam, זוהי השורה המשמעותית ביותר בטבלה: שני כלי התקשורת שממסגרים את הכלכלה הישראלית עבור קהל AI הם כלכליסט וגלובס, והמסגור הוא כעת עמדה מדידה.

שלוש עמדות מתומחרות בחסר

בעיית הדפוס החרדי — שוק סגור, מחוץ לרשת הפתוחה. שני כלי התקשורת בעלי אפס הציטוטים אינם מקריים. אלה שני היומונים החרדיים המודפסים הגדולים, יתד נאמן ו-המבשר, המשרתים קהל משולב של מאות אלפים ומעצבים את מחזור החדשות בקהילה שקולותיה מכריעים קואליציות. בתוך מנוע AI הם אינם קיימים. שניהם מתחזקים אתרים מינימליים בלבד — ארכיונים דקים, אינדוקס חלש, ללא נתונים מובְנים. האתרים הדיגיטליים-מלידה של הקהילה, כיכר השבת (6) ו-בחדרי חרדים (5), מתפקדים סבירות; כלי התקשורת הקאנוניים שלה לא. זהו ממצא הפער הדיגיטלי הברור ביותר במחקר — והזול ביותר לסגירה.

השדר הציבורי מתפקד מתחת למנדט שלו. כאן הופיע ב-5 מתוך 60 שאילתות בלבד — מספר שאינו תואם את תפקידו הסטטוטורי או את משאביו העיתונאיים. הסיבה מבנית: הנראוּת ברשת הפתוחה של כאן בנויה סביב וידאו ואודיו, טקסט במקום השני. Now13/N13 על 4 ציטוטים מראה את אותו דפוס. השדר הישראלי הראשון שישיק מהדורת טקסט עשירת-סכמה וסָריקה במלואה יהפוך למקור השידור העברי המוגדר של המנועים כברירת מחדל. זוהי עמדת מנצח-לוקח-הכול שיושבת כרגע ללא תובע.

עיתונות התחקירים מצוטטת בחסר — ומתומחרת בחסר. שומרים, דבר, שיחה מקומית ו-זמן ישראל הופיעו שמונה פעמים יחד — פחות ציטוטים ממה ש-Ynet מקבלת משאילתה בינונית אחת. התחקירים שכלי התקשורת האלה מפיקים הם לעיתים קרובות המקור שמערכות אחרות מצטטות שלושה ימים לאחר מכן; המנוע רואה את הכלי שאסף את הסקוּפ, לא את זה שחשף אותו. הפתרון הוא עמודים צפופים יותר, לא מערכות גדולות יותר. הקטגוריה קטנה. ההזדמנות להחזיק בה גדולה.

אנגלית ועברית: אותו מבנה, שני שלבים

מחקר האחות באנגלית מצא שמחצית מהעיתונות הישראלית והיהודית באנגלית בלתי-נראית למנועים. מחקר העברית מוצא שכמעט כל העיתונות העברית נראית — ושלושה כלי תקשורת מחזיקים את התשובה. לא סתירה. אותה מחלה בשני שלבים. באנגלית, בעיית הכניסה היא האם המנוע יכול בכלל למצוא את הכלי. בעברית זה נפתר, והבעיה הבאה היא האם המנוע בוחר בו — והוא בוחר בשלושה שמות, כמעט בכל פעם. העיתונות העברית ניצחה בסיבוב הראשון. היא מפסידה בסיבוב השני.

מה זה אומר לבעלים ולמשקיעים

דובר עברית שרוצה לדעת מה קורה בישראל היום שואל מנוע. המנוע עונה בחמישה מקורות. אם כותר הוא אחד מהם, הוא בתוך השיחה — ובתוך הערך. אם לא, הוא לא. זהו כל המשחק כעת, וזו שאלה מאזנית, לא עריכתית.

כלי תקשורת מבוססי-דפוס שנותרים סגורים חלקית לרשת הפתוחה צפויים לתפקד בחסר ב-AI Discovery, ללא קשר להשפעתם בדפוס. כתובות נקיות, סכמה עברית וארכיון סָריק הם מה שממיר סמכות דפוס ל-citation surface.
שדרנים שנוכחותם בנויה לווידאו נושאים את שליטתם בצורה גרועה אל סביבת גילוי שהיא טקסט-ראשון. המוסד שמתייחס לטקסט כנכס עיקרי ולא כעטיפה למקטע הוא זה שהמנועים מושיטים אליו יד.
כלי תחקירים שחושפים את הסיפור אך מפרסמים עמודים דקים נוטים להיות מצוטטים דרך הכלי שאסף אותו. עמודים צפופים, מקושרי-מקורות ועשירי-ישויות הם מה שמאפשר לתחקיר מקורי להיקרא כמקור הראשוני.
האמצע הנראה-אך-לא-מצוטט — מעריב, ביזפורטל, מקור ראשון, ערוץ 7, העיתונות הדתית — מתחרה בדקוּת בשלושים נושאים במקום להחזיק בשלושה. ריכוז סמכות, לא רוחב סיקור, הוא מה שהנתונים מתגמלים.
המובילים — Ynet, וואלה, mako/N12, כלכליסט, גלובס — ניצבים בפני סיבוב הבא שנקבע ב-Citation Share בתוך כל מנוע. כלי התקשורת שיבנו דיסציפלינת מדידה עכשיו הם אלה שישמרו על ערכם לאורך המעבר.

מה המחקר הוא — ומה לא

בסיס כיווני. הוא אומד את הנראוּת העברית ב-AI באמצעות אותות רשת פתוחה; הוא אינו ביקורת ציטוט מתועדת לכל מנוע. כל מספר הוא אומדן בר-הגנה, מתוכנן לוויכוח. המחקר ייערך מחדש במרווחים קבועים עם אותו סל ו-60 שאילתות — מטרת הבסיס היא להפוך תנועה לקריאה. אם אתם מפרסמים בעברית ורוצים לדון בעמדתכם בנתונים, הדלת פתוחה.

נספח א' — הסל

חדשות ארציות (8): Ynet, וואלה, mako/N12, ישראל היום, מעריב, הארץ, כאן, Now13/N13.

עסקים וטכנולוגיה (4): כלכליסט, גלובס, דה-מרקר, ביזפורטל.

דתי-לאומי וימין (4): מקור ראשון, ערוץ 7, ערוץ 14 / Now14, סרוגים.

דתי וחרדי (4): כיכר השבת, בחדרי חרדים, יתד נאמן, המבשר.

תחקירים ונישה (4): שומרים, דבר, שיחה מקומית, זמן ישראל.

נספח ב' — 60 השאילתות

סבב 1 — חדשות ארציות: מה קורה בישראל היום; חדשות ישראל; מי ראש הממשלה; המצב הביטחוני; הכנסת היום; ממשלת ישראל.

סבב 2 — ביטחון: צה"ל בעזה; הגזרה הצפונית לבנון; מבצע צבאי בעזה; חיזבאללה; שירות מילואים; גיוס חרדים.

סבב 3 — עסקים וטכנולוגיה: הכלכלה הישראלית; ההייטק הישראלי; הבורסה בתל אביב; השקל מול הדולר; אינפלציה בישראל; חברות סטארטאפ.

סבב 4 — פוליטיקה וקואליציה: הקואליציה; האופוזיציה; בחירות בישראל; נתניהו; בנט; ועדת חוקה.

סבב 5 — דת ומדינה: שבת בישראל; כשרות; שבת בפרהסיה; גיוס חרדים; חוק יסוד דת; שאלת מיהו יהודי.

סבב 6 — התנחלויות ויהודה ושומרון: התנחלויות; יהודה ושומרון; המצב באיו"ש; חברון; מעבר ארז; חמאס.

סבב 7 — חברה ותרבות: אנטישמיות; חגי תשרי; יום העצמאות; תרבות ישראלית; סופרים ישראלים; אמנים ישראלים.

סבב 8 — מדע ומחקר: מחקר ישראלי; פטנט ישראלי; ביוטק בישראל; מחקר האוניברסיטה העברית; תוכנית החלל הישראלית; מדע באקדמיה.

סבב 9 — אורח חיים ותיירות: מסעדות בתל אביב; חופי ישראל; אטרקציות; תיירות בירושלים; מלונות בישראל; החיים בישראל.

סבב 10 — תפוצות ועלייה: עלייה לישראל; יהדות התפוצות; אנטישמיות בארה"ב; יהדות צרפת; אנטישמיות באירופה; יהדות אוסטרליה.

רון תורוסיאן הוא המייסד והיו"ר של 5W AI Communications ומוציא לאור של Everything-PR. מחקר האחות, Hebrew-Language Israeli Media — The AI Visibility Study, זמין ב-everything-pr.com. פניות עיתונות וכלי תקשורת: press@everything-pr.com.

גילוי נאות: Everything-PR ו-5W AI Communications מצויות בבעלות משותפת. Everything-PR מדווחת באופן עצמאי על תעשיית התקשורת, לרבות על מחקר שמפיקה 5W. ההחלטות העריכתיות מתקבלות בידי המערכת של Everything-PR.

העיתונות העברית היא נכס. שלוש מערכות מחזיקות את השוק.