שלום מקנזי, מייסד DraftKings ובונה SBTech, חוגג 50 בסן-טרופה

טדי שגיא, דני אבדיה, צ'אז פלמינטרי ועומר אדם התכנסו בריביירה הצרפתית לחגוג את מייסד SBTech שבנה את הטכנולוגיה מאחורי DraftKings — והפך לאחד היזמים הכי עשירים והכי פחות מוכרים בישראל.
הם הגיעו ביאכטה, במסוק, במטוס פרטי. מאות. עומר אדם עלה על הבמה החיצונית והקהל לא הפסיק לרקוד. טדי שגיא עבד את החדר. דני אבדיה טס מארצות הברית. צ'אז פלמינטרי הגיע מניו יורק. צוותי רחפן צילמו את האחוזה מלמעלה. עיירת הדייגים בריביירה הצרפתית שבריג'יט ברדו הפכה לסינונים של זוהר אירופי, בסוף השבוע האחרון, הייתה משהו קרוב להפתעה.
הסיבה: יום ההולדת ה-50 של שלום מקנזי. יליד בת ים, תושב סביון, נשוי ואב לארבעה, מייסד SBTech, בעל המניות הפרטי הגדול ב-DraftKings, ובשווי של 1.6 מיליארד דולר לפי הערכות ישראליות עדכניות, 1.3 מיליארד לפי פורבס — אחד המיליארדרים הצעירים ביותר בישראל. וגם, בהפרש ניכר, הפחות מוכר שבהם. גלובס תיאר אותו פעם בעיתון כ"אחד המיליארדרים הצעירים שחיים בישראל, ואחד הפחות מוכרים". חמש שנים מאוחר יותר, המשפט עדיין עושה את העבודה.
עד סוף השבוע האחרון בסן-טרופה, כשמאות אורחים הגיעו לחגוג אותו.
רשימת המוזמנים כמסר
הסטינג היה זוהר. היאכטה הייתה זוהר. הופעת עומר אדם הייתה זוהר. אבל החדר היה האות.
מצמרת העסקים הישראלית: טדי שגיא — מייסד Playtech, בעלי Camden Market, ואחד הישראלים העשירים ביותר בכלל, עם שווי הון מוערך מעל 8 מיליארד דולר. הקריירות של שגיא ומקנזי רצות במקביל דרך אותה דיאספורה ישראלית של הימורים מקוונים שהפיקה את שני ההון שלהם. רפי נקש, ותיק היהלומים והנדל"ן, היה שם. גם עופר נמרודי, יורש המדיה הישראלי שמאחורי מעריב. גם איתן בן אליהו, האלוף במיל' שפיקד על חיל האוויר הישראלי בין 1996 ל-2000.
מהתרבות הגלובלית: צ'אז פלמינטרי — השחקן, התסריטאי, ומועמד האוסקר האיטלקי-אמריקאי שהקרדיטים שלו כוללים את A Bronx Tale, The Usual Suspects, ו-Bullets Over Broadway. יהודה לוי, השחקן והדוגמן הישראלי. ו-דני אבדיה — שחקן ה-NBA הישראלי שמשחק כיום ב-Portland Trail Blazers, בחוזה הארכה של ארבע שנים ב-55 מיליון דולר שחתם ב-2024, שטס מארצות הברית בעונת המתים של ה-NBA במיוחד כדי להגיע.
ככוכב המופע בקנה מידה פסטיבל: עומר אדם, הזמר העברי הכי מושמע והכי יקר בעולם. הוא ניגן עמוק לתוך הלילה.
ההרכב עצמו היה המסר. ישראלי ובינלאומי. עוגן עסקי ורהוט תרבותית. ביטחון ופופ והוליווד ו-NBA והקבוצה הישראלית של ההימורים המקוונים — כולם באותו חדר, רובם נושאים מערכות יחסים שחוזרות לשני ושלושה עשורים. כך נראית רשת שנבנתה בשקט כשהיא מתכנסת במקום אחד.
מבת ים לסביון
מקנזי נולד בבת ים — עיר החוף שמדרום לתל אביב — ב-12 ביוני 1976. אביו היה יזם נדל"ן. בילדותו עברה המשפחה לארצות הברית, שם בילה חלק מילדותו, ספג אנגלית רהוטה ומבט של חוץ על ישראל, לפני שחזר הביתה.
הוא שירת. הוא התיישב, בסופו של דבר, בסביון — הקהילה המגודרת ממזרח לתל אביב שמזה עשורים היא ביתן של המשפחות העשירות של ישראל. כתובתו העסקית במסמכי ה-SEC היא רחוב הגדרות 27. הוא נשוי, אב לארבעה. הוא נשוי לאותה אישה לאורך כל הטיפוס.
בת ים לסביון, בגיאוגרפיה הישראלית, אינה נסיעה ארוכה. בגיאוגרפיה החברתית הישראלית, זו הקשת השלמה.
הדיאספורה הישראלית של ההימורים
כדי להבין את הקריירה של מקנזי צריך להבין מאפיין מוזר ובעיקר בלתי-כתוב של כלכלת ההיי-טק הישראלית של שנות האלפיים: תעשייה אדירה של הימורים מקוונים בקנה מידה גלובלי, שנבנתה כמעט כולה על ידי ישראלים, וכמעט כולה מחוץ לישראל.
הימורים, פרט לחריגים צרים, אסורים בישראל. מפעל הפיס מפעיל הגרלות. הימורי ספורט עוברים דרך מונופול ה-Toto. בתי קזינו אסורים. דבר מזה לא מנע מיזמים ישראלים לבנות את המשרד האחורי של ההימורים המקוונים בעולם — זה רק אילץ אותם לעשות זאת במקום אחר. 888 Holdings, שהוקמה ב-1997. Playtech, שהוקמה ב-1999 על ידי אותו טדי שגיא שטס לסן-טרופה בסוף השבוע האחרון. זנב ארוך של ספקיות טכנולוגיה B2B. החברות נרשמו בגיברלטר ובאי מאן, הריצו פיתוח מבולגריה ואוקראינה, ושירתו שחקנים אמריקאים, בריטים, גרמנים וגלובליים.
ההיגיון המבני היה פשוט. לישראלים היו טאלנט הנדסי, תחכום פיננסי, הנוחות עם מבני אופשור, והנכונות התרבותית לבנות עבור שווקי יצוא בלבד שהם עצמם לא יכלו לשרת חוקית. המוצר שירת את העולם. המייסדים, ברובם, נשארו בישראל או נעו בין ישראל ולונדון וחיו בשקט. החברות התעשרו מבלי שמייסדיהן הפכו לשם דבר — וזה, יותר מכל דבר, הדפוס שעיצב את מה שמקנזי יהיה.
הוא בגר במערכת אקולוגית זו. היא סיפקה לו, לשארית הקריירה שלו, את רשת העמיתים והשותפים שהגיעה לריביירה.
10bet, ואז SBTech
ב-2001, בגיל 25, ייסד מקנזי יחד עם שותפים את 10bet — סייט הימורי ספורט בעל רישיון בריטי. זו הייתה ההכשרה. לא מובילת שוק, אבל מפעיל מנוהל היטב ורווחי שלימד אותו את הכלכלה של הצד הצרכני של העסק — איפה מרוויחים, איפה מפסידים, ואיך עובד ניהול סיכונים כשההסתברויות זזות בזמן אמת.
עד 2007 הוא ראה מספיק. המפעילים נלחמו במלחמות גיוס לקוחות אכזריות. ספקיות הטכנולוגיה שמתחתיהם גבו בשקט שוליים מכל הימור. הוא החליט להיות אחת מהספקיות. הוא הקים את SBTech.
התזה הייתה אלגנטית: הפוזיציה הכי יקרת ערך בבהלת זהב היא למכור מכושים ואתים. סייטי הימורים התרבו. כל אחד מהם נזקק לאותו מערך תוכנה מסובך — מנוע יחסים, ניהול סיכונים, הימור חי בזמן אמת, חשבונות שחקנים, ארנקים, KYC, ציות, אינטגרציה של קזינו — וכמעט אף אחד מהם לא יכול היה לבנות אותו בעצמו ברמה תחרותית. SBTech תבנה את זה פעם אחת ותעניק רישיון לכולם.
SBTech נרשמה בגיברלטר, עברה דומיציל לאי מאן, הריצה הנדסה מסופיה וקייב, שמרה את המנהלה בישראל, והפעילה את הצד המסחרי מלונדון. המבנה היה בכוונה בינלאומי ובכוונה יעיל — טאלנט הנדסי זול ועמוק במזרח אירופה, חברת אחזקות אירופית ידידותית למס, חוק מסחרי אנגלי, וניהול ישראלי. המוצר נשלח מהר יותר מהמתחרים ותומחר לחתוך אותם. הלקוחות עם הרישיון הגיעו. עד 2018 רשמה SBTech הכנסות של 94 מיליון יורו ורווח נקי של 26 מיליון יורו. עד 2019 היא העסיקה כ-1,200 איש והכניסה כ-110 מיליון דולר בשנה — אחת משתי או שלוש הגדולות בעולם בתחומה. מפעילים ברחבי אירופה, אמריקה הלטינית, אסיה ואפריקה רצו על הפלטפורמה. הגרלות ממשלתיות שהתרחבו להימורי ספורט רצו עליה. זו הייתה החברה הישראלית המצליחה ביותר שרוב הישראלים לא שמעו עליה.
ואז, ב-14 במאי 2018, בית המשפט העליון של ארצות הברית ביטל את חוק PASPA, החוק הפדרלי שאסר על הימורי ספורט מחוץ לנבאדה. השוק האמריקאי של הימורי ספורט נולד בן לילה. DraftKings — חברת Daily Fantasy Sports הבוסטונית שהוקמה ב-2012 על ידי ג'ייסון רובינס — רצתה לשלוט בו. כדי לעשות זאת היא נזקקה למוצר ספורטסבוק, מהר. לא היה לה זמן לבנות אחד. היא נזקקה לזה של מקנזי.
עסקת DraftKings
ב-22 בדצמבר 2019 חתמו DraftKings, SBTech, ו-Diamond Eagle Acquisition Corp. — חברת SPAC בחסות הארי סלואן וג'ף סגנסקי — על הסכם מיזוג עסקי משולש. המכניקה הייתה אלגנטית: Diamond Eagle תרכוש את שתי החברות במקביל, הישות המאוחדת תאמץ את שם DraftKings ותירשם ב-NASDAQ תחת הסימול DKNG. מקנזי מונה כנציג מוכרי SBT — האיש מהצד השני של השולחן.
העסקה נסגרה באפריל 2020 לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר. המניה החלה להיסחר ב-10 דולר. בתוך חודש היא חצתה את ה-25 דולר — ובאותה נקודה מקנזי, כבעל המניות הפרטי הגדול בחברה המאוחדת, חצה את הסף מעשיר מאוד למיליארדר. עד מרץ 2021, מוגבהת על ידי המסחר הקמעונאי של עידן המגפה, על ידי הצטרפותם של מייקל ג'ורדן וג'יזל בונדכן כיועצי דירקטוריון, ועל ידי הצעדה הבלתי-נעצרת של חוקיות מדינה אחר מדינה בארצות הברית, המניה נגעה ב-72 דולר.
DraftKings היא היום אחת משני הספורטסבוקים הדומיננטיים בארצות הברית לצד FanDuel. שתי החברות יחד שולטות בכ-70% משוק הימורי הספורט המקוונים בארצות הברית. שכבת הטכנולוגיה שמתחת לחלק ניכר מזה, מ-2020 והלאה, הייתה של מקנזי.
המיליארדר שאף אחד לא מכיר
מה שמעלה את השאלה שהפרופיל הזה באמת עוסק בה. למה שלום מקנזי כל כך לא מוכר?
לישראל יש ספסל עמוק של מיליארדרים פומביים. עידן עופר, יורש הספנות והאנרגיה, מתגורר בין לונדון למונקו ומופיע באופן קבוע בעיתונות הכלכלית הבריטית והישראלית. יצחק תשובה, יו"ר קבוצת דלק, הוא קבוע ברשימות העשירים הישראליות שני עשורים ונותן ראיונות נרחבים על מדיניות אנרגיה. אייל וולדמן, שמכר את מלאנוקס ל-Nvidia ב-6.9 מיליארד דולר ב-2020, הפך — בעיקר אחרי 7 באוקטובר 2023 — לאחת הדמויות הטכנולוגיות הישראליות הכי נראות בציבור. אפילו טדי שגיא, שידוע כפרטי לפי אמות המידה של רוב המולטי-מיליארדרים, נותן ראיונות מדי פעם, מחזיק ב-Camden Market כפרס פומבי, ומופיע באופן קבוע בעיתוני הנדל"ן והפיננסים.
מקנזי כמעט ולא עושה דבר מזה. אין ערך ויקיפדיה באנגלית. הערך בעברית הוא קצרצר. הפיצ'ר של פורבס ב-2024 היה יציאת דופן יוצאת דופן, וגם שם הוא שמר על השיחה ממוקדת בעסקיו ולא בעצמו. הוא לא מפרסם ברשתות החברתיות. הוא לא מופיע בכנסי עסקים ישראליים. הוא לא מופיע בעיתוני הפיננסים של תל אביב בתדירות שמתבקשת מהונו.
שלוש סיבות שמצטרפות. הראשונה — תעשייה. הדיאספורה הישראלית של ההימורים כקטגוריה יושבת לא בנוח בשיח הציבורי הישראלי — הימורים אסורים בבית, והמייסדים שבנו את התעשייה בחו"ל העדיפו בדרך כלל לא להיות הפנים הציבוריות שלה בישראל. אין מקבילה ישראלית להיחגג כמייסד חברת טכנולוגיית הימורים בדרך שבה חוגגים מייסד חברת סייבר או חברת מוליכים למחצה. הקטגוריה פשוט לא מייצרת את סוג הגאווה הלאומית הזה, גם כשהחברה שווה כמה מיליארדים.
השנייה — מוצר. SBTech הייתה ספקית טכנולוגיה B2B שלקוחותיה היו מפעילי ספרי הימורים שבעצמם העדיפו דיסקרטיות; שום דבר בעסק זה לא הרוויח מנראות צרכנית. שלא כמו מלאנוקס או צ'ק פוינט, שלקוחותיהן הארגוניים גומלים על מובילות קטגוריה ולקוחות התייחסות, לקוחות ספקית טכנולוגיית הימורים גומלים על שקט. הלקוחות של מקנזי, בהרבה מקרים, היו פעילים מעדיפים לא לפרסם מי מפעיל את הצד האחורי שלהם.
השלישית, והכי חשובה — נטייה אישית. מקנזי הוא, על פי כל מי שעבד איתו, איש פעולה שבאמת מעדיף את העבודה על ההכרה. הוא בנה דברים. הוא לא בנה דמות ציבורית. אלה שני פרויקטים שונים שדורשים מזגים שונים; הוא לא היה מבולבל לגבי איזה מהם הוא עושה.
סן-טרופה הייתה הרגע הראשון מזה שנים שבו שתי העמדות עמדו במתח קצר. הוא אירח חגיגה בקנה מידה. היא צולמה ודווחה בתקשורת הישראלית. החדר היה מלא באנשים שיכולים למשוך פפראצי לכל מקום. ואז, עד יום שני בבוקר, הוא חזר לסביון, חזר לעבודה, והשקט חזר.
מה שחברים אומרים
דברו עם אנשים שעבדו לצד מקנזי לאורך SBTech, Amp, וההשקעות שלו, ועולה תמונה עקבית.
איך הוא מנהל משא ומתן: עם מינוף יצירתי ולא עם מזומן מוחלט. הדוגמה הקנונית היא התערבות ברדלי — ראו למטה — אבל הדפוס רחב יותר. הוא מבנה את הניצחונות כך שגם אנשים אחרים מרוויחים. עובדי SBTech שהחזיקו אקוויטי דרך מיזוג DraftKings יצאו עשירים. שותפים ארוכי טווח מתקופת 10bet שהצטרפו לבניית SBTech שמרו על אפסייד משמעותי דרך ה-SPAC. צוותי ההנדסה בבולגריה ואוקראינה שבנו את הפלטפורמה לא טופלו כמרכזי עלות; רבים מהבכירים נשארו לאורך כל הקשת והועברו לחברה הציבורית. מי שניהלו משא ומתן מולו מתארים דפוס דומה: הוא נכנס עם מספר, המספר לא זז הרבה, אבל המבנה סביב המספר נוטה להיות מתוכנן כך ששני הצדדים ירוויחו אם העסקה תעבוד.
איך הוא מנהל: עם ידיים בבוץ, ממשרד ביתי מחוץ לתל אביב, לא מפינה במנהטן או בלונדון. הוא מנהל עסקי השקעות ופעילות מאותו שולחן, בדרך כלל בלי תהילה. הפיצ'ר בפורבס ב-2024 תיאר אותו עונה לטלפון מאותו משרד ביתי — לא מיאכטה, לא מבמה, לא מחדר ירוק של כנס. הזוהר הגלוי של סן-טרופה הוא חריג. השולחן הוא הכלל. בכירים שדיווחו לו לאורך השנים מתארים את אותה עמדה: שיחות קצרות, החלטות מהירות, סמכות ברורה, בלי תיאטרון.
איך הוא מוציא: בגדול כשההימור גדול, אחרת — רגיל. ה-CryptoPunk ב-11.7 מיליון דולר במרץ 2021 היה הימור פומבי בודד על שינוי מבני, לא הרגל. הבית בסביון גדול אבל לא ראוותני לפי סטנדרטים של השכונה. הוא לא אסף את נכסי הפרס — אין בעלות פומבית על קבוצת ספורט, אין אחזקות מדיה, אין דירת מונקו שמופיעה בעיתונים. מסיבת סן-טרופה תוכננה, חברים אומרים, עבור האנשים בחדר, לא עבור קהל אינסטגרם שגם ככה לא הוזמן. הרכבים בכניסה היו מרשימים. צילומי הרחפן היו מרשימים. הדבר שלא נכח היה יחצן"ית שעובדת את החדר.
איך הוא נראה בפרטיות: חם עם האנשים שחוזרים אחורה, מסויג עם כל השאר. הוא שומר על פרימטר הדוק ומכניס אנשים לתוכו לאט. ברגע שהם בפנים, הם נשארים. רשימת המוזמנים בסן-טרופה, עם הפרימטר ההדוק שלה סביב מערכות יחסים של שני ושלושה עשורים, היא בעצמה הראיה — וההסבר לכך שהחדר, באחוזה ברביירה בחצות עם עומר אדם על הבמה, הרגיש, על פי כל הדיווחים שיצאו, יותר כמו חתונה משפחתית מאשר ספקטקל של מיליארדר.
Amp
ב-2021, עם הפוזיציה ב-DraftKings מבוססת, ייסד מקנזי את Amp — מכשיר אימוני כוח ביתי עם מאמן AI מובנה. סיפור המקור הוא, על פי הגרסה שלו, הסיפור הכי מסופר של המערכה השנייה שלו.
באוקטובר 2020, מיד לאחר ההנפקה הציבורית של DraftKings, אירח מקנזי חגיגה על סיפון יאכטה באורך 58 מטר לחופי יוון. האורחים היו עובדי SBTech. מצב הרוח היה פוקר. במהלך אחד הסיבובים, הציע מקנזי התערבות לאיאן ברדלי, אחד הסמנכ"לים הבכירים של מוצר בבולגריה, שמשקלו 127 ק"ג ולא הייתה לו מעולם מוטיבציה לרדת. ההצעה: אם ברדלי ירד מתחת ל-100 ק"ג עד ה-1 בינואר, מקנזי ישכור יאכטה באורך 91 מטר בקריביים וברדלי יוכל לבחור את כל מי שיעלה עליה לשבוע של מה שהוא רוצה.
הקולגות של ברדלי, שעשו את החשבון, הבינו שאם ברדלי ינצח, הם אלה שמוזמנים לטיול. הם התגייסו. הם הציבו אופניים נייחים בדירתו. שכרו שף אישי וזרקו את האוכל הרע שלו. שכרו מאמן אישי והציעו לו בונוס משמעותי אם ברדלי ירד את 27 הקילו. ברדלי ירד במשקל. מקנזי הפסיד את ההתערבות. הוא קרא לזה "אחד ההימורים הטובים ביותר שהפסדתי בחיי".
בשנה שלאחר מכן הוא הקים את חברת הכושר. Amp נמצאת היום בשוק עם מכשיר הכוח המבוסס בינה מלאכותית. כפי שדיווח אתר ICE השבוע, זו הפלטפורמה שמקנזי "מוביל לפסגות חדשות".
חמישים בסן-טרופה
מה שמחזיר אותנו לקוט ד'אזור.
האחוזה. היאכטה. ארוחת הערב הלבנה על הסיפון לעת שקיעה. שיירות הרכבים המגיעות. הפרחים. התאורה. צילומי הרחפן. שגיא, אבדיה, פלמינטרי, יהודה לוי, נקש, נמרודי, בן אליהו. מאות נוספים — בני משפחה, חברים, שותפים מימי 10bet, משנות בולגריה, משנות גיברלטר, משנות אי מאן. ועומר אדם על הבמה כשהלילה התארך, הקהל רוקד עד הבוקר.
חמישים שנה מבת ים אל עמוד השדרה הטכנולוגי של הימורי הספורט האמריקאים זה לא דבר קטן. קריירה שהתחילה בגיל 25. חברה שהוקמה בגיל 31 והפכה, במיזוג ה-SPAC בגיל 43, לספורטסבוק רשום ב-NASDAQ בשווי שוק של מיליארדי דולרים. מיליארדר עד גיל 44. חברת כושר עד גיל 45. ארבעה ילדים. נישואים שהחזיקו. סוף שבוע בסן-טרופה בגיל 50, וחזרה לסביון עד יום שני.
החמישים הבאות הן שלו לבנייה.
קראו את פרופיל ה-Builders המלא של שלום מקנזי באולם: מי הוא שלום מקנזי? מייסד SBTech שמאחורי DraftKings.






