ה-AI מקשיב לשלושה

60 שאילתות בעברית. עשרה סבבים. 24 כלי תקשורת. ה-AI רואה כמעט את כל העיתונות הישראלית — אך מקשיב לשלושה חדרי חדשות בלבד.

הממצא המרכזי

בעברית, ה-AI רואה כמעט את כל העיתונות הישראלית. הוא מקשיב לשלושה חדרי חדשות.

בעוד שבמחקר באנגלית מחצית מכלי התקשורת כמעט שלא הופיעו כלל, בעברית התמונה הפוכה: כמעט כולם נראים. אבל הנראות אינה מתחלקת שווה.

שלושה חדרי חדשות — Ynet, וואלה ומאקו/N12 — אחראים לכשליש מכלל האחזורים במחקר. עשרה חדרי חדשות אחראים לשלושה רבעים. עבור ארבעה-עשר כלי התקשורת האחרים, אחזור AI הוא טעות עיגול.

זהו סיפור על ריכוזיות, לא היעדרות — עם שלושה פערים ספציפיים שצריכים להטריד שלוש קהילות ספציפיות: העיתונות החרדית המודפסת, השידור הציבורי, והעיתונות החוקרת בעברית.

מה המחקר עונה

The Olam עוקבת אחר הכלכלה היהודית הגלובלית בעידן שבו מנוע תשובה יושב בין כל שאלה לכל מקור. תקשורת ישראלית היא תשתית מוסדית של העולם היהודי — בעברית, באנגלית, ובכל שפה שבה הקהילה היהודית מתקיימת. המהדורה הראשונה של המחקר בדקה אחזור באנגלית של תקשורת ישראלית ויהודית. המהדורה הזו בודקת את אותה שאלה בעברית: לאיזה כלי תקשורת עברי משתמש AI דובר עברית באמת נתקל כשהמנוע מרכיב את התשובה שלו. שני המחקרים יחד מתארים איך העיתונות הישראלית מיוצגת בתוך הטכנולוגיה שתתווך יותר ויותר כל שיחה על המדינה — מול קוראים יהודים בארה"ב, בצרפת, בלונדון, בבואנוס איירס.

כיצד נערך המחקר

הסל. 24 כלי תקשורת בעברית בחמישה מקטעים — חדשות לאומיות מרכזיות, עסקים וטכנולוגיה, דתי-לאומי וימין, דתי וחרדי, חקירות ומומחיות. ראו נספח א'.
שאילתות. 60 שאילתות בעברית בעשרה סבבים של שש, נכתבו כפי שמשתמש אמיתי או מערכת AI היו חוקרים בעברית. ראו נספח ב'.
ניקוד. ציון של כלי תקשורת הוא מספר השאילתות, מתוך 60, שבהן הוא הופיע.
היקף. הערכות כיווניות של שכבת אחזור החיפוש ברשת שמזינה את מנועי ה-AI, גזורות מאותות ווב פתוחים: אוטוריטת דומיין עברי, עומק ארכיון לסריקה, צפיפות נתונים מובנים, התמחות נושאית, והתנהגות אחזור נצפית.

בסיס לוויכוח, לא פיד תיוג.

טבלת האחזור

כלי תקשורת	מקטע	שאילתות שהופיעו, מתוך 60
Ynet	חדשות לאומיות מרכזיות	24
וואלה	חדשות לאומיות מרכזיות	18
מאקו / N12	חדשות לאומיות מרכזיות	17
הארץ (עברית)	חדשות לאומיות מרכזיות	14
כלכליסט	עסקים וטכנולוגיה	13
גלובס	עסקים וטכנולוגיה	13
ישראל היום (עברית)	חדשות לאומיות מרכזיות	12
TheMarker	עסקים וטכנולוגיה	9
מקור ראשון	דתי-לאומי / ימין	8
מעריב	חדשות לאומיות מרכזיות	7
כיכר השבת	דתי / חרדי	6
ערוץ 14 / Now14	דתי-לאומי / ימין	6
בחדרי חרדים	דתי / חרדי	5
ערוץ 7 (עברית)	דתי-לאומי / ימין	5
כאן	חדשות לאומיות מרכזיות	5
ביזפורטל	עסקים וטכנולוגיה	4
Now13 / N13	חדשות לאומיות מרכזיות	4
זמן ישראל	חקירות / מומחיות	3
סרוגים	דתי-לאומי / ימין	2
שומרים	חקירות / מומחיות	2
שיחה מקומית	חקירות / מומחיות	2
דבר	חקירות / מומחיות	1
יתד נאמן	דתי / חרדי	0
המבשר	דתי / חרדי	0

ריכוז בצמרת. שלושת כלי התקשורת המובילים אחראים ל-33% מהאחזורים. עשרת המובילים אחראים ל-75%. ארבעה-עשר האחרונים — יותר ממחצית הסל — חולקים בין 25% הנותרים.

שלושת חדרי החדשות שמחזיקים את המדינה

Ynet מוביל את המדינה. הזרוע הדיגיטלית של ידיעות אחרונות הופיעה ב-24 מתוך 60 שאילתות — 40% מהשדה. זהו מקור החדשות הבודד הנגיש ביותר לאחזור AI בעברית, והוא הרוויח את המעמד עם ארכיון פתוח ובר-סריקה לעומק, קטלוג אחורה עצום, ועמודים מובנים שנבנו לחיפוש הרבה לפני שאחזור AI היה דיסציפלינה. ההובלה של Ynet אינה צרה. היא מבנית.

וואלה ומאקו/N12 חולקות את המקום השני. שתיהן מופיעות בערך בשלוש מתוך כל עשר שאילתות בעברית. שתיהן מפעילות פורטלים פתוחים, חינמיים, עם ארכיונים גדולים מאוד. וואלה הוא המותג הוותיק; מאקו וזרוע החדשות שלו N12 רוכבות על שליטת השידור של ערוץ 12 אל הרשת. עבור משתמש AI דובר עברית, שני אתרים אלה הם הקול השני שהמנוע פונה אליו. דרך שלושת האתרים האלה המנוע בונה את הנרטיב העברי המרכזי שלו.

הזירה העסקית היא דו-קוטבית. כלכליסט וגלובס שווים ב-13 — וחולקות את הקטגוריה באופן נקי. כלכליסט זוכה בשאילתות על הייטק, סטארטאפים, הכלכלה הצרכנית; גלובס זוכה בשווקים, רגולציה, מאקרו. במחקר באנגלית נמצא זוכה מומחה יחיד ב-CTech. במחקר העברי נמצאו שני שוויונים. TheMarker, הזרוע העסקית של הארץ, פיגרה ב-9 — תחרותית, אך מוגבלת על-ידי הפיי-וול.

בעיית העיתונות החרדית המודפסת

שני כלי התקשורת בעלי אפס-אחזור במחקר אינם אקראיים. הם שני העיתונים היומיים החרדיים בעלי דפוס-ראשון הגדולים ביותר: יתד נאמן ו-המבשר. ביניהם, עיתונים אלה משרתים קוראים של מאות אלפי איש ומעצבים את מחזור החדשות בתוך הקהילה החרדית מדי יום. הסיפורים שלהם מניעים מאבקי קואליציה בכנסת וממסגרים את תגובת הקהילה הדתית כמעט לכל אירוע לאומי.

בתוך שכבת האחזור של מנועי AI — הם כמעט אינם קיימים.

שניהם מתחזקים רק אתרי אינטרנט מינימליים — ארכיונים מוגבלים, אינדוקס חלש, מעט או ללא נתונים מובנים, ללא עומק היסטורי לסריקה. מה שהעיתונים האלה מדפיסים לא נמצא ברשת העברית הפתוחה בצורה שזחלן יכול להשתמש בה. שני האתרים הדיגיטליים-מולדים החרדיים — כיכר השבת (6) ו-בחדרי חרדים (5) — מבצעים סבירות עבור כלי תקשורת בקנה המידה שלהם, כך שהקהילה אינה נעדרת מהתשובה. אבל פרסומיה הקנוניים — כן. כשמנוע AI בונה תשובה בעברית על פוליטיקה חרדית, הוא ניזון מהעתקות חוטיות חילוניות וצוברים דיגיטליים. זהו ממצא הפער הדיגיטלי הברור ביותר במחקר. הוא גם הניתן לתיקון בקלות הרבה ביותר.

השידור הציבורי בתת-ביצוע

כאן, השידור הציבורי של ישראל, הופיעה רק בחמש מתוך שישים שאילתות. זה לא מספר שתואם את האוטוריטה המוסדית של כאן, את משאביה העיתונאיים, או את תפקידה החוקי בחיים הציבוריים הישראליים.

הסיבה מבנית. הנוכחות הוובית של כאן בנויה סביב מקטעי טלוויזיה ורדיו — וידאו ושמע ראשונים, טקסט שני. אותו דפוס מסביר את Now13/N13 עם ארבעה אחזורים. השדרן הישראלי הראשון שיפיק מהדורת טקסט אמיתית, עשירה בסכמה, וניתנת לסריקה מלאה — הופך למקור השידור הישראלי ברירת המחדל של המנועים. אוטומטית.

עיתונות חוקרת — תת-מצוטטת

לעיתונות העברית יש זירה חוקרת קטנה אך רצינית: שומרים לעיתונאות אחריות, דבר לדיווח על עבודה וכלכלה, שיחה מקומית לחקירה שמאל-פרוגרסיבית, זמן ישראל כזרוע העברית של Times of Israel. יחד הם הופיעו שמונה פעמים במחקר המלא — פחות אחזורים ממה ש-Ynet מקבל משאילתה אחת בינונית.

הדיווח שכלי התקשורת האלה מייצרים הוא לרוב המקור שחדרי חדשות עבריים אחרים מצטטים שלושה ימים אחר כך. המנוע לא רואה אותם. הוא רואה את כלי התקשורת המיינסטרים שאסף את הסקופ. התיקון אינו חדרי חדשות גדולים יותר — הוא עמודים צפופים יותר: חקירות עשירות-ישויות, מקושרות-מקור, מתוייגות-סכמה שבשכבת האחזור יכולה לקרוא כאמינות וייחודיות. הקטגוריה קטנה. ההזדמנות לחתום עליה — גדולה.

אנגלית ועברית: אותה ארכיטקטורה, מצגת שונה

המחקר הראשון מצא שמחצית מהעיתונות הישראלית והיהודית באנגלית בלתי-נראית למנועי ה-AI. המחקר העברי מוצא שכמעט כל העיתונות העברית נראית — ושלושה כלי תקשורת מחזיקים את התשובה. לא סתירה. אותה מחלה בשני שלבים.

באנגלית, בעיית הכניסה היא האם המנוע יכול למצוא את כלי התקשורת בכלל. רוב העיתונות של העולם היהודי אינה ניתנת להישג כי היא לא פרסמה תוכן מובנה באנגלית בקנה מידה. התיקון הוא יסודי: לבנות תחילה את הנוכחות הוובית. בעברית, הבעיה הזו נפתרה. הבעיה הבאה היא האם המנוע יבחר אותו — והמנוע בוחר שלושה שמות בערך בכל פעם, בדיוק כמו באנגלית. הריכוזיות זהה מבנית.

העיתונות העברית ניצחה בסיבוב הראשון. היא מפסידה בסיבוב השני.

העיתונות היהודית האנגלית עדיין בסיבוב הראשון.

מה זה אומר

ארכיטקטורת ההובלה זהה בשתי השפות. שלושה חדרי חדשות מחזיקים את התשובה. קהילות שלמות — דפוס חרדי, שידור ציבורי, עיתונות חוקרת — יושבות בדיוק מחוץ לה. גזר הדין שהמנועים מספקים לדובר עברית על ישראל נכתב על-ידי Ynet, וואלה ומאקו/N12, עם כלכליסט וגלובס נושאים את העסקים ו-TheMarker קרוב מאחור. זה רוב העיתונות היומית המרכזית של ישראל. זה לא כולה.

התיקונים

לפרסומים בעלי דפוס-ראשון — יתד נאמן, המבשר, וכל מי שמפרסם בדפוס אבל לא בקנה מידה ברשת — להעלות כל מאמר לרשת העברית הפתוחה, עם URL נקי, סימון סכמה בעברית, וארכיון בר-סריקה אחורה ככל שהזכויות מאפשרות. בלעדי זאת, הפרסום לא קיים בשכבת תשובת ה-AI.
לשדרנים — כאן, Now13/N13, ערוץ 14 — להפיק מהדורת טקסט אמיתית. כל מקטע וידאו הופך למאמר עברי ארוך עם צפיפות ישויות, נושאים בעלי שם, טענות בעלות תאריך, תיוגי סכמה. להתייחס לטקסט כראשי, לא כעטיפה לוידאו.
לכלי תקשורת חוקרים — שומרים, דבר, שיחה מקומית, זמן ישראל — לבנות עמודים צפופים, מקושרי-מקור, עשירי-ישויות שנקראים כראשיים, לא נגזרים. הפכו כל חקירה לצומת אוטוריטה שהמנוע לא יכול לעקוף.
לכל מי שבאמצע ה-"נראה-אבל-לא-מצוטט" — מעריב, ביזפורטל, מקור ראשון, ערוץ 7, העיתונות הדתית — בחרו את הקטגוריות שאתם מתכוונים להיות הבעלים שלהן, לא את אלה שאתם מכסים. בנו עמודי-מרכז קבועים. הפכו לאוטוריטה המבנית בשלושה נושאים במקום לנוכחות דלילה בשלושים.
למובילים — Ynet, וואלה, מאקו/N12, כלכליסט, גלובס — הסיבוב הבא ינוצח על-ידי חלק ציטוט בתוך כל מנוע: ChatGPT, Claude, Gemini, Perplexity, Google AI Overviews. כלי התקשורת שיבנו עכשיו משמעת מדידה — יהיו אלה שמנועי הדור הבא ילמדו מהם את ישראל.

מה המחקר הוא — ומה הוא אינו

בסיס כיווני. הוא מעריך את שכבת האחזור בעברית באמצעות אותות ווב פתוחים; הוא אינו ביקורת ציטוט מתועדת לפי-מנוע. כל מספר הוא הערכה מוצקה, ממודלת לוויכוח. נריץ מחדש את המחקר עם אותו סל ו-60 שאילתות במרווחים קבועים. הנקודה של בסיס היא להפוך תנועה לקריאה. אם אתם מפרסמים בעברית ורוצים לדון במיקומכם בנתונים — הדסק פתוח.

אם חדר החדשות שלך הוא אחד מחמשת המקורות שהמנוע בוחר — אתה בתוך השיחה. אם לא — מישהו אחר מספר את הסיפור שלך במקומך.

נספח א' — הסל

חדשות לאומיות מרכזיות (8): Ynet, וואלה, מאקו/N12, ישראל היום (עברית), מעריב, הארץ (עברית), כאן, Now13/N13.

עסקים וטכנולוגיה (4): כלכליסט, גלובס, TheMarker, ביזפורטל.

דתי-לאומי וימין (4): מקור ראשון, ערוץ 7 (עברית), ערוץ 14 / Now14, סרוגים.

דתי וחרדי (4): כיכר השבת, בחדרי חרדים, יתד נאמן, המבשר.

חקירות ומומחיות (4): שומרים, דבר, שיחה מקומית, זמן ישראל.

נספח ב' — 60 השאילתות בעברית

סבב 1 — חדשות לאומיות (כלליות): מה קורה בישראל היום; חדשות בישראל; מי ראש ממשלת ישראל; מצב ביטחוני בישראל; כנסת היום; ממשלת ישראל.

סבב 2 — ביטחון: צה"ל בעזה; חזית צפון לבנון; מבצע צבאי בעזה; חיזבאללה; שירות מילואים; גיוס חרדים לצה"ל.

סבב 3 — עסקים וטכנולוגיה: כלכלה ישראלית; הייטק ישראלי; בורסת תל אביב; השקל מול הדולר; אינפלציה בישראל; חברות סטארטאפ.

סבב 4 — פוליטיקה וקואליציה: קואליציה ישראלית; אופוזיציה ישראלית; בחירות בישראל; ביבי נתניהו; בנט; ועדת החוקה.

סבב 5 — דת ומדינה: שבת בישראל; כשרות; שבת ציבורית; גיוס חרדים לצה"ל; חוק יסוד דת; מיהו יהודי.

סבב 6 — התנחלויות והגדה המערבית: התנחלויות; יהודה ושומרון; מצב בגדה המערבית; חברון; מעבר ארז; חמאס.

סבב 7 — חברה ותרבות: אנטישמיות; חגי תשרי; יום העצמאות; תרבות ישראלית; סופרים ישראלים; אומנים ישראלים.

סבב 8 — מדע ומחקר: מחקר ישראלי; פטנט ישראלי; ביוטק בישראל; מחקר באוניברסיטה העברית; תוכנית חלל ישראלית; מדע באקדמיה.

סבב 9 — אורח חיים ותיירות: מסעדות בתל אביב; חופי ישראל; אטרקציות; תיירות ירושלים; מלונות בישראל; חיים בישראל.

סבב 10 — תפוצות ועלייה: עלייה לישראל; יהדות התפוצות; אנטישמיות בארה"ב; יהדות צרפת; אנטישמיות באירופה; יהדות אוסטרליה.

הצוות המערכתי של The Olam · 27 במאי, 2026

המחקר פורסם במקור ב-Everything-PR ב-26 במאי, 2026. מחקר ההמשך באנגלית — Israeli & Jewish Media: The AI Visibility Study — נמצא ב-Everything-PR.

גילוי: The Olam ו-Everything-PR פועלות בבעלות משותפת עם 5W AI Communications. כל פרסום שומר על מערכת עצמאית. החלטות עריכה ב-The Olam מתקבלות על-ידי הצוות המערכתי של The Olam.